פסק-דין בתיק תא"מ 49973-07-11 - פסקדין

1.         עסקינן בתביעה לפיצוי כספי בגין תאונת דרכים שארעה ברחוב הציונית בראש העין ביום 9.4.2010.

2.         לגרסת התביעה, נהג הרכב המבוטח ביצע נסיעה לאחור על מנת להיכנס לחניה בצד הימני של הרחוב, אולם נהגת הרכב הפוגע (להלן: "הנהגת") סברה שתוכל לעבור בכביש המקביל אליו, תוך התעלמות מהמרווח הצר שבין שורת הרכבים החונים, לבין אי התנועה המצוי בשמאל הכביש, ותוך כך פגעה ברכבו בחלקו השמאלי-קדמי.

3.         לגרסת ההגנה, הנהג נכנס לחנייה בשלמות, כאשר עברה אותו הנהגת, אולם על מנת להתיישר, יצא שוב אל הנתיב השמאלי תוך שאינו מבחין בהתקרבותה, ופגע בחלקו האחורי של רכבה.

4.         בדיון בבית משפט, עמדו שני הנהגים על גרסאותיהם. הנהג הכחיש את גרסת הנהגת כי לאחר שנכנס לחניה, ביקש להתיישר ויצא שוב לנתיב השמאלי, אך אישר כי במידה והרכב המבצע חניה לאחור, נצמד לשורת המכוניות מימין, ניתן לעבור במקביל בנתיב, תוך עליה על אבני הדרך של אי התנועה.

5.         הנהגת העידה כי בעת נסיעתה ישר בנתיב, הבחינה בנהג כשהוא מתכוון לבצע חנייה בנסיעה לאחור ולכן האטה. לאחר מכן, כשהבחינה כי רכבו נכנס לחנייה, המשיכה בנסיעתה, עברה אותו עם רכבה, אך נפגעה בחלק הימני האחורי של רכבה, כיוון שהנהג יצא שוב לנתיבה.

בחקירתה הנגדית  שינתה מעט את גרסתה, כך:

"כשאני הייתי עוד רחוקה, אני ראיתי שהוא התחיל להיכנס אבל עדיין לא היה בפנים...(עמ' 4 שורה 9).

לאחר מכן אישרה כי הניחה שהנהג השלים את כניסתו לחניה:

"האטתי. ראיתי שהוא חונה והנחתי שהוא השלים את החניה כי ראיתי שהוא כבר נכנס מעט באלכסון...והמשכתי בנסיעה איטית כי ראיתי שהוא משלים חנייה"...(עמ' 4 ש' 24-26).

6.         על פי התמונות והעדויות, מוקדי הנזק הינם בחלקו השמאלי הקדמי (בפינה) של רכב התובעת ובחלק האחורי ימני של רכב הנתבעת. תמונות הנזק מחזקות את גרסת עדת הנתבעת, שכן לו פגעה ברכב התובעת, בטרם שנכנס כולו לחנייה, סביר יותר כי הייתה פוגעת בו בחלק הקדמי של רכבה ולא האחורי, כפי שאירע בפועל.

7.         יחד עם זאת, עדותה מצביעה באופן בולט על רשלנות תורמת. המדובר בכביש צר ואין על כך מחלוקת. מצידו הימני של הכביש שורת מכוניות חונות ומצידו השמאלי אי תנועה בנוי. נהגת הנתבעת הבחינה ברכב התובעת כשהוא מנסה להתמקם בחניה, תוך נסיעה לאחור, ואף האטה מהירותה בשל כך. האטת מהירותה מצביעה על כך שידעה כי אין הנתיב רחב דיו למעבר שני כלי רכב.

            מן הראוי היה שתעצור עצירה מוחלטת, תאפשר לנהג התובעת להשלים חנייתו באופן מלא ושלם ע"י עצירה מוחלטת, ורק לאחר מכן - בעודה בטוחה שנתיבה פנוי לגמרי - תמשיך בנסיעתה.

משלא עשתה כן, חלה אף עליה אחריות לתאונה.

8.         בהביאי בחשבון השיקולים הנ"ל ועדויות הנהגים ובשים לב לתמונות הנזק אני מחליטה לחייב הנתבעות לשלם לתובעת, יחד ולחוד, 1,220 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה מיום התאונה ועד לתשלום בפועל. כן ישאו, יחד ולחוד, באגרת בימ"ש בסך 355 ש"ח, הוצאות העדים ושכ"ט עו"ד בסך 1,200 ש"ח.

המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום,  ד' תמוז תשע"ב, 24 יוני 2012, בהעדר. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: